שלום לכולם, 

בעקבות המפגש עם נציגי רמ"י ומפגשים פנימיים עולות שאלות הנוגעות להיבטים שונים של ההרחבה. אנו בתהליך בחינה של החלופות שהוכנו ע"י האדריכל, והבקשות, הערות והצעות מצד הציבור, במטרה לגבש את ההצעה המיטבית ליישוב. כדי לקיים ערוץ מסודר וענייני של מענים לשאלות הציבור, התושבים מוזמנים לשלוח שאלות למזכירות למייל [email protected] וצוות ההרחבה יפרסם את התשובות.

נא לציין האם ברצונך כי שם השואל/ת יופיע בפרסום לציבור.

בנוסף, נרכז חומרים חשובים באתר בכדי לאפשר נגישות קלה לציבור לחומר שנאסף.

תושבים שמעוניינים לפרסם חומר כמו סיכומי פגישות, מצגות, עבודות מקצועיות רלוונטיות, מכתבי דעה וכל חומר אחר שירחיב את בסיס המידע לקבלת החלטה, מוזמנים לשלוח את החומר למזכירות.

בתודה

צוות ההרחבה 

 

 

הרחבה - שאלות ותשובות לציבור עד תאריך: 17.2.19 

 

1. תהליך בחינת החלופות להרחבה בשיתוף הציבור

 

1.1  שאלה : איך מחליטים על מה מצביעים ובכלל איך יימשך התהליך?

תשובה (3.1.19) : צוות ההרחבה יציג לאישור הוועד במהלך שבוע הבא את הצעתו להמשך התהליך עד לגיבוש המלצה לציבור בנושא ההרחבה.

הצוות מתכוון להשלים את תהליך בחינת החלופות והמתחמים בשיתוף הוועד והציבור, תוך עבודה בשקיפות מלאה והצגת הפתרונות האפשריים בכל מתחם לפגיעה מינימאלית בתושבים הסמוכים ובחינת השאלות / בקשות שיעלו במפגשים.

 

1.2 שאלה : הוצגה חלופה אחת בה סומנו שטחים. האם יוצגו חלופות אחרות ?

תשובה (3.1.19) :צוות התכנון של רמ"י הציג בפנינו את מרחב החלופות הריאליות לתכנון הרחבה בשמשית, לאחר שבדק עם מוסדות התכנון וגופים נוספים את תפיסתם בהתייחס לשטחים להרחבה מסביב ובתוך שמשית (מתכנני הועדה המקומית והמחוזית).

אנו מתכוונים להתקדם בבחינה של המתחמים שהוצגו, וכאלו שנפסלו, אך נתבקשו לבחינה נוספת ע"י הציבור, על מנת לגבש המלצה מסכמת לציבור בעוד כ 3 חודשים.

 

1.3 שאלה: למה לקח שנה עד שהוצגו המקומות האופציונאלים להרחבה?

תשובה (10.01.19) : תהליך הבחינה החל בפנייה שלנו למועצה, ובפניה של המועצה לרמ"י להקצות משאבים לתכנון הרחבה בשמשית. התהליך הפנימי ברמ"י עד לגיבוש וסיכום עם משרד האדריכלים אילן אייזן לקח מספר חודשים. גובשו צוותי עבודה בהשתתפות נציגי היישוב, המועצה, רמ"י ומשרד האדריכלים שהחלו לעבוד ולקיים פגישות וסיורים ביישוב להבנת הצורך בהרחבה. רמ"י ביקשו לתקף פעם נוספת את העבודה הדמוגרפית (בנוסף על העבודה שנעשתה ע"י שמשית בזמנו), הועברו חומרים, ונערכו פגישות בנושא. במקביל החל סקר קרקעות מסביב ליישוב בשיתוף משרד האדריכלים ורמ"י. לאחר שרמ"י השתכנעו פעם נוספת בצורך הדמוגרפי, הוצפו חלופות, נבחנו משמעויות בשיתוף היישוב והמועצה והתגבשו חלופות עקרוניות שאותן בקשנו, בשיתוף רמ"י והאדריכל, לברר עם מוסדות התכנון (ועדה מקומית, ועדה מחוזית). כל זאת מתוך רצון להביא לציבור מרחב חלופות ריאלי, שיאושר בסבירות גבוהה ע"י הוועדות, במידה ויקודם לתב"ע. התהליך לקח זמן, מתוך רצון לברר את גישת הוועדות, תוך עמידה על הצורך שלנו בפתרון למצוקה הדמוגרפית. כאשר הבנו, בשיתוף המועצה, רמ"י וצוות התכנון שבידינו מרחב חלופות ריאלי תיאמנו את המפגש הציבורי להצגת תוצרי התהליך.

 

1.4 שאלה: האם ניתן יהיה לעצור את ההרחבה בהחלטה יישובית אחרי ביצוע שלב אחד או מתחם אחד?

תשובה (10.1.19): רמ"י התחייבו שנשלוט בקצב ההרחבה ובכמות המגרשים בכל שלב מתוך תפיסה שנאמרה ששמשית תהיה "אחראית על גורלה". לכן, אם לאחר ביצוע שלב אחד תתקבל החלטה ביישוב לדחות את השלב הבא, ע"פ ההתחייבות שקיבלנו, לא צפויה התנגדות מצד רמ"י.

מפנים לפרוטוקול הפגישה של נציגי הישוב עם מנהל רמ"י מ- 2014 שצורפה לחומר שנשלח לציבור לחצו כאן. (ראה עמ' 16) . 

 

1.5 שאלה : צוות ההרחבה ונציגי רמ"י הביאו בערב חלופה להרחבה.

כפי שנאמר ונכתב אין עוד חלופה( מתחמים) מן הראוי,בשלב הזה לחזור לקהילה ולשאול האם לאחר שנבדקו חלופות בישוב ואלו החלופות היחידות הקיימות הצוות צריך להמשיך בתכנון.

מצפה מהוועד להחזיר את הנושא לאסיפה טרם בחינת היתכנות,הדמיה וכיו"ב. האם ומתי זה יחזור לקהילה להחלטה על המשך?

בברכה, עמרי קובה

תשובה (10.1.19): צוות ההרחבה בשיתוף רמ"י ואדריכל אילן אייזן הציגו את מרחב החלופות הריאליות להרחבה בשמשית כפי שהשתקפו בתהליך המפורט שנעשה (ראה פירוט בשאלה 3). צוות ההרחבה עדיין לא גיבש המלצה לוועד ולציבור כיוון שהוא רואה בציבור שותף לתהליך, ומצפה להצפת נושאים ושאלות שיעלו ויבחנו כחלק משמעותי בתהליך. החלופות שיתגבשו בסוף התהליך יושפעו מהתהליך אותו הצוות רוצה לנהל בשקיפות עם הציבור ורמ"י. לפני הגיבוש הסופי של החלופות וההמלצות לוועד, צוות ההרחבה

יקיים מפגשים עם התושבים, תוך בחינה משותפת ושימת לב לכל אחד מהמתחמים המוצעים. החלופות והמלצת הוועד יעלו באסיפה (עוד כ 3 חודשים) והציבור יאמר את דברו (כולל האפשרות להימנע מהרחבה).

 

1.6 שאלה : מבקשים לדעת כיצד ניתן לעצור את ההרחבה ואת הרס היער מתוך חשש לפגיעה במשפחות ודאגה לשלמות הקהילה בישוב. תודה אופיר שני

תשובה (10.1.19) : לא בסמכות הצוות להשיב לשאלה.

 

1.7 שאלה : ראשית, אנו מודים לצוות ההרחבה על המאמץ, הזמן והאנרגיה שהושקעו בבחינת אופציה להרחבה.  

בהמשך לערב ההסברה המייל מהסופש וקודם וזה שצורף לסופש האחרון נשמח לקבל תשובות לשאלות הבאות:

מדוע הועד לא מזמן אסיפה מיידית  להצבעה האם החלופה מקובלת על הציבור או לא?

למה ממשיכים לתכנן כשעצם מיקום המתחמים כבר ידוע ומי באמת חושב שהזזה של מטר ימינה שמאלה או קדימה הם אלה שישנו את המהות? (המנדט שהועד קיבל הינו לבדיקת חלופות להרחבה פנימית או חיצונית.

ולנוכח כך כי הוצגה בעצם חלופה אחת בלבד (בארבעה מתחמים) מן הראוי להחזיר את העניין לאסיפה עכשיו ולבדוק מה דעת הקהל חושבת ולא להמשיך לתכנן במצב הזה).

- האם מי שמוביל את הישוב להרחבה לקח בחשבון בין יתר השיקולים מה המשמעות של המיקום (בצמוד לעשרות מבתי תושבים ובגזירת נוף פתוח למי שבחר לגור והשקיע ממיטב כספו ומירצו) והאופן בו תתבצע ההרחבה (עשרות שנים של רעש אבק וכל מה שכרוך בפיתוח שכונה חדשה) לציבור התושבים שאמור לחיות בצמוד להרחבה? (נראה כי המתכנן נתן התייחסות למכלול בעיות במודל שהציג למשל - בעלות  על קרקע/פגיעה ביער/שיפועים ועוד אך לא בחן את הההרס והפגיעה האישית לעשרות משפחות והקרע הקהילתי).

והערה אחרונה, אנו מאמינים שתפקיד הועד המנהל אמור להיות ״ממלכתי״ ולייצג את כלל התושבים ואינו עולה בקנה אחד עם החברות בועדת הרחבה אשר במהותה בעלת כיוון מוטה וחד צדדי

ולכן לטעמנו חשוב שלא תהיה זהות בין האנשים המכהנים בועד ובועדה.

שבוע טוב ונעים, מיכה ואפרת נוימרק

תשובה (10.1.19) : תשובות המתייחסות לתהליך ולמנדט שניתן לצוות קיבלו התייחסות בתשובות הקודמות. צוות ההרחבה הופך כל אבן על מנת להימנע עד כמה שניתן בפגיעה בתושבים הסמוכים למתחמים השונים.

 

התייחסותו של רן - הצגתי את מועמדותי לוועד במטרה לתרום מזמני ליישוב ולקהילה, ובין היתר לקדם את ההרחבה בשמשית. מתוך הבנה שהרחבה לאורך השנים, תאפשר פתרון למצוקה הדמוגרפית ותשמר את המרקם הקהילתי המיוחד לשמשית שחשוב לכולנו. כוונתי כיו"ר הוועד, יחד עם הוועד המנהל, להוביל תהליך שקוף, ממצה, המאפשר דיאלוג פתוח בין צוות ההרחבה, צוות התכנון של רמ"י והתושבים שבסופו תתקבל החלטה דמוקרטית באסיפה או בקלפי.

לאחר שיחות עם מספר תושבים, והבנת המורכבות והנראות בהובלת צוות ההרחבה לצד היותי יו"ר הוועד המנהל, החלטתי להיות מעורב אחרת בצוות ההרחבה, על מנת לפנות מקום, להקשיב ולראות את צרכי כלל התושבים בצורה רחבה, ולוודא שמתקיים תהליך ציבורי משתף ואחראי. 

 

1.8 שאלה : האם תובא לאסיפה אפשרות לעצור ולהפסיק את תהליך ההרחבה, כאחת האפשרויות להצבעה?

"נבקש את החלטתכם בדבר המשך תהליך ההרחבה" הוא ניסוח לא ברור שניתן להבינו כ"נבקש שתבחרו בין הרחבה א' לבין הרחבה ב'". אבקש התייחסות מפורשת לעניין עצירת התהליך

תשובה  (10.1.19) : חיובי. אם ההצעה להרחבה לא תתקבל, התהליך יופסק.

 

1.9 שאלה : הבנתי שאם ההצעה להרחבה לא תתקבל, התהליך יופסק. ועדיין האם ההצבעה תכלול סעיף מפורש – "האם אתה מתנגד להמשך תהליך הבדיקה של ההרחבה וההרחבה עצמה?" ?

תשובה (17.1.19)  : השאלות להצבעה עדיין לא נוסחו.

אם הצעת הוועד להמשך קידום ההרחבה לא תתקבל, התהליך יופסק.

 

1.10 שאלה : מדוע מפרידים מפגש עם כל אחד מהרחובות ?

תשובה : (5.2.19) הלו"ז נקבע כדי לאפשר התמקדות של השיח בכל מתחם לניצול יעיל של זמן המפגש. כל התושבים מוזמנים לכל המפגשים.

 

1.11 שאלה : כאשר נדרשנו בעבר להצביע על קירוי הבריכה קבע הועד המנהל שנדרש רוב של כ 65% בכדי שההצעה לקירוי הבריכה תעבור.. נשאלת השאלה האם נכון גם במקרה הזה להחליט על צורך של רוב מוחלט להצעת ההרחבה, בהתחשב בפגיעה הצפויה לחלק לא קטן מהתושבים?

תשובה : (5.2.19) הנושא של רוב מיוחס בהצבעה על ההרחבה הועלה בעבר לצוות ההרחבה ולוועד. סוכם שהנושא ידון כחלק מתהליך הכנת החומרים לאסיפה בנושא ההרחבה שיתבצע בצוות ההרחבה ובוועד

 

1.12 שאלה : במסגרת הפגישות בקשר להרחבה סיפר רן שהועד פנה לראש המועצה ולרמ"י כדי ללחוץ פוליטית (ציטוט) לאפשר את החזרת חלופת היער לדיון ובחינה

1.למה הועד לוחץ לשנות כללים קיימים (תב"ע וכד) כדי להחזיר את החלופה לשולחן?

האם זו החלופה שהועד מעדיף?

והאם הועד חושב שהפגיעה בתושבי שחם פחות משמעותית?

2.כמה פגישות קויימו ובאיזה פורום?

3.האם השתתפו במפגשים תושבים נוספים מעבר לחברי הועד? מי המשתתפים?

תשובה (17.2.19) : הצוות, בסיוע הוועד, פנה לראש המועצה בבקשה להפעיל לחץ פוליטי ולהעלות פעם נוספת לוועדה המחוזית את הבקשה לבחון מחדש חלק מהחלופות שמתכנן הוועדה פסל בעבר (חלופות  H, C ולא חלופת היער מעל הבריכה). הנושא עדיין בטיפול, אין כרגע מועד לפגישה.

צוות ההרחבה עדיין לא העביר את המלצתו לוועד והוועד עדיין לא גיבש את החומרים לאסיפה.

 

 

2. מתווה ההרחבה המוצע לאורך התהליך

 

2.1 שאלה : למיטב הבנתי התקבל בהצבעה מנדט לבדוק אופציות אפשריות להרחבה מבחינת מיקומי הרחבה אפשריים . בזמנו לא נלקחו לדעתי בחשבון ההשלכות שמוצגות כיום . לכן לדעתי יש מקום להצביע מחדש על האם בכלל להמשיך בתכנון ההרחבה לאור הנתונים החדשים.

מיקום , הריסת תווי נוף קיים, אתר בניה , וכל זאת על מנת למזער את ההזדקנות של הישוב בגדר לדחות את הקץ .

בנוסף לדעתי צריך עבור מהלך שכזה גם לקבוע כי לפחות 80% מהתושבים שבגדר תווי השטח שמוצעת ההרחבה חייבים להסכים לה . בגלל הפגיעה בשטחים אילו מהסיבות שהזכרתי קודם ועוד. אחרת פרויקט כזה צריך ליפול .

כיצד אתם מתכונים לפצות או להגן עלינו בעניין החלטות שגויות שמובלות בישוב על ידכם?

תשובה (10.1.19)  : צוות ההרחבה הציג לפני ההצבעה את כלל השטחים המקיפים את שמשית, ככאלו שתיבדק התאמתם להרחבה ע"י רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ובתנאי שהשטח בבעלות מלאה או חלקית של המדינה. לא ניתנה עדיפות מראש לאף אחד מהשטחים או לחילופין לא נפסל אף אחד מהשטחים בבעלות המדינה. כמו כן הוצג מתווה ההרחבה לכמות יחידות בכל שלב ומרווחי הזמן בין השלבים, כתוצרי העבודה הדמוגרפית; גם כאן אין שינוי אל מול המתווה הנוכחי המוצע. המידע הוצג באופן רשמי ופומבי באסיפה, בחומר שנשלח במייל ובמענה לשאלות התושבים באתר. הקריטריונים לבחינת האופציות ע"י רמ"י, שבוצעה בשנה החולפת, לא סטו לדעתנו מהקווים המנחים שהוצגו לציבור.

ההחלטה בסוף על ביצוע ההרחבה נתונה בידי הציבור וההשלכות לכאן ולכאן יגזרו מהחלטת היישוב. לא ניתן להתייחס לנושא הפיצוי.

 

לחצו כאן למצגת האסיפה 7/2017 

לחצו כאן למצגת סטטוס תכנוני 2017

לחצו כאן לתוכנית האב של הצוות הדמוגרפי

לחצו כאן לשאלות התושבים 2017 (שאלה 7)

 

2.2 שאלה:  לצוות ההרחבה ובעיקר לוועד המנהל:

האם בעקבות מה שהוצג בערב ההסברה האחרון והתכנסות החלופות הרלוונטיות לארבע המיקומים שהוצגו, יש כוונה לחזור בקרוב (בשבועות הקרובים) לציבור ולקבל את תמיכתו?

אני שואל משום שבמה שמוצג כרגע יש שינוי מהותי ומשמעותי ממה שהוצג לפני האסיפה והקלפי, ומן הראוי לקבל את תמיכת הציבור לפני שממשיכים בתהליך התכנוני

תשובה (10.1.19) : כדי שנוכל להתייחס, הצוות מבקש פירוט של השינוי המהותי לעומת מה שהוצג בצורה רשמית ופומבית לפני האסיפה והקלפי.

בנושא הצעדים הבאים ראו שאלה 1.5. 

 

2.3 שאלה : ברצוננו להודות לצוות ההרחבה שעסק לאחרונה בבחינת חלופות לתוכנית המוצעת. אנו בטוחים כי התהליך לווה במאמץ רב ורצון טוב.

כמו רבים מתושבי היישוב גם אנו עברנו בפרוטרוט על התוכניות הראשוניות המוצעות. נראה לנו כי תהליך בחינה זה חרג מההגדרה הראשונית ואינו מתואם עם הלך הרוחות בקרב חלק לא-מבוטל מתושבי הישוב וחברי האגודה. רחשים אלו קשורים לא רק למיקום החלופות אלא גם לגודל-הישוב ולצביונו ביום שאחרי...

אנו מבקשים לדעת במדוייק מהם הצעדים הבאים, ובפרט האם הם כוללים כשלב ראשון הצבעת חברי האגודה (ולא רק חברי הוועד) על אישור (/ביטול) עקרוני של הצורך בהרחבה.

תשובה (10.1.19) : כדי שנוכל להתייחס, הצוות מבקש לקבל פירוט היכן תהליך הבחינה חרג מההגדרה הראשונית, כפי שהוצגה באופן רשמי ופומבי.

בנושא הצעדים הבאים ראו שאלה 1.5 

 

3. הבעיה הדמוגרפית 

 

3.1  שאלה : שלום, אני שומעת הרבה קולות עוינים נגד ההרחבה ויש הרבה פעילות של אנשים כדי לחסום את המהלך. מבחינתנו זה קריטי להמשך החיים שלנו ביישוב לדעת שתמשיך להיות מערכת חינוך ויש עתיד למקום. ושהמקום לא יהפוך לבית אבות. האם אפשר כחלק מהאסיפה שהבנתי שתהיה להראות מה המשמעות ליישוב אם לא תהיה הרחבה? להראות דמוגרפיה עכשיו ובעוד עשר שנים? ולהראות אם יש דוגמאות לישובים כאלו שלא עשו ומה קרה להם, אם יש כאלו.

תשובה (10.1.19) : תוצרי העבודה הדמוגרפית שמשווה בין מצב של "עסקים כרגיל" ללא הרחבה לבין המצב עם הרחבה במתווה המוצע מוצגים בדוח המצורף לחצו כאן.

לחצו כאן לתקציר הדוח בתוכנית האב של הצוות הדמוגרפי.

 

3.2 שאלה : האם היה שינוי בתהליך הדמוגרפי שעוברת שמשית מאז שבוצעה העבודה הדמוגרפית עד היום ?

 

תשובה ( 5.2.19) : העבודה הדמוגרפית הסתמכה על נתונים עד 2016.

להלן נתוני 2017 ו-2018:

תחלופת משפחות מעסקאות קניה/מכירה והשכרת בתים:

ממוצע תחזית דמוגרפית (הנחה) - 10 בתים בשנה

מכירה/קניה:

2017 - 4 בתים

2018 - 6 בתים

בתים מושכרים (כולל חזרה מחו"ל):

2017 - 7 בתים

2018 - 7 בתים

 

תוספת יחידות דיור להשכרה:

ממוצע תחזית דמוגרפית (הנחה) - 4

2017 - 4 יח"ד

2018 - 5 יח"ד

 

שינוי במספר התושבים בשנת 2018:

תחזית דמוגרפית - ירידה בכ-40 נפש

בפועל - ירידה בכ-20 נפש (הערכה)

 

שינוי במספר הילדים (עד גיל 18)  2017-2018

בשנתיים האחרונות הצטרפו ליישוב 39 ילדים לעומת 23 שעזבו.

 

ילדים בשכבת גיל 0-1 בשנת 2018:

תחזית דמוגרפית - 10 ילדים

בפועל - 7 ילדים (חמישה בנים ושתי בנות. שלושה מתוכם נולדו למשפחות חדשות)

 

מסקנה: מגמת הירידה במספר התושבים וילדים 0-1 נמשכת.

 

התחזית להתייצבות של שכבת גיל 0-1 סביב 4 ילדים בתוך 5 שנים.

 

הערה על מספר התושבים: לפי התחזית, גם אם תתבצע הרחבה, מספר התושבים ביישוב ירד מהשיא שהיה בשנת 2013, אולם ללא הרחבה - מספר התושבים ירד בצורה חדה הרבה יותר.

 

3.3 שאלה : על פי הדוח הדמוגרפי שהוצג על ידי הצוות בוצע מודל המניח ש: " מספר המשפחות המתחלפות יגדל באופן לינארי מ-10 בממוצע כיום ל-15 מהיום והלאה ויביא בפועל לתחלופה של 364 משפחות (חלק גדול מהמשפחות הקיימות). גידול האוכלוסייה יתבסס על ההבדל בין משפחות יוצאות (מבוגרות ובשלות יותר דמוגרפית) לבין משפחות נכנסות (שהן בהכרח צעירות ובשלות דמוגרפית מעט פחות). "

כמו כן , יש הנחה שמשפחות שיגיעו הם צעירות, בשלות עם כ 3 ילדים.

שאלתי: על פי מודל זה, 10 שנים מהיום מה הצפי למספר ילדים בשכבה עבור:

גן

ביה"ס יסודי

ביה"ס תיכון / חטיבת ביניים

בדוח מובא רק הצפי לתינוקות שיוולדו בישוב ואין אזכור למספרי הילדים בגילאים מבוגרים יותר.

 

תשובה  (5.2.19) : מטרת העבודה הדמוגרפית אינה לספק תחזית למספר נפשות לפי שכבת גיל לכל שנה, אלא להצביע על מגמות רב שנתיות בולטות בשינוי הדמוגרפי שעוברת שימשית. לדוגמא: הדוח מראה את מגמת השינוי באחוז הנפשות לכל קבוצת גילאים 5 שנתית (0-4, 5-9, 10-14, 15-19) מתוך כלל האוכלוסייה - עמוד 19 בדוח.

 

לפי התחזית בתוך כמה שנים במצב של "עסקים כרגיל" (ללא הרחבה) מספר הנפשות לכל קבוצת גילאים יהיה קטן יותר ביחס למצב של "הרחבה בשלבים" כתוצאה משני גורמים:

1. ירידה במספר הנפשות של כלל אוכלוסיית שמשית ביחס למצב שיתקבל עם הרחבה. לדוגמא: אם בשנת 2017 אוכלוסיית היישוב מנתה 2500 נפש, התחזית שעם הרחבה המספר ירד לכ-2000 וללא הרחבה לכ-1800.

2. אחוז כל קבוצת גילאים מתוך כלל האוכלוסיה יקטן לכחצי מהאחוז שיתקבל עם הרחבה. לדוגמא: אם בשנת 2017 קבוצת גילאים 5-9 היוותה כ-10% מכלל האוכלוסיה, התחזית שעם הרחבה תרד לכ-8% וללא הרחבה לכ-4%.

התחזית למגמה הנ"ל אינה לוקחת בחשבון מצב של סגירת מערכת החינוך לגיל הרך, כפי שקרה בישובים אחרים. במצב כזה, אחוז כל קבוצת גילאים מתוך כלל האוכלוסייה עשוי להיות נמוך עוד יותר בשל אי הגעת משפחות צעירות.

 

3.4 שאלה : בתשובה לשאלה 3.2 הוצגו נתונים בדבר קנייה ומכירה של בתים וכן תוספת יחידות דיור להשכרה.

מבקש לדעת מהם הנתונים של משפחות שנכנסו לשמשית בשנים 2017, 2018 כשוכרים של בתים בשמשית (בית  ולא יחידת דיור)

כמו כן מבקש לדעת כמה ילדים הגיעו לשמשית בשנים 2017, 2018 ובאילו גילאים. (כמובן שהשאלה מכוונת לכלל המשפחות שהגיעו לשמשית בין אם שוכרים או קונים.

תשובה (5.2.19) : תשובה 3.2 עודכנה במספר המשפחות הנכנסות כתוצאה מקניה והשכרת בתים.

נתוני תחלופה לשכבות גיל ילדים מופיעים בקובץ "שמשית נתונים דמוגרפיים 2017-2018" - לחצו כאן

 

3.5 שאלה : כיצד יראו פני הישוב מבחינת חתך גילאים בעוד 10 שנים אם לא תבוצע ההרחבה לפי היועץ הדמוגרפי.

תשובה (5.2.19) : ראו שאלה 3.3

 

3.6 שאלה : מעיון מעמיק בדו"ח הדמוגרפי עולה כי ההנחה הבסיסית בהרחבה בכל 5 שנים היא כי כל המצטרפים החדשים הם משפחות צעירות.

מה הבסיס להנחה הזו בהינתן העובדה שאין אפשרות לועדות קבלה מחד והעובדה שאולי הדירות הקטנות והפחות יקרות ימשכו הורים של חברים ביישוב או ירכשו ע"י חברים שימכרו את ביתם הגדול שכנראה ימשוך משפחות מתקדמות יותר בגיל....

תשובה (5.2.19) : הדו"ח אינו מניח שבפועל כל המשפחות הנקלטות יהיו צעירות, אלא מציג מגמות כתלות בהרכב המשפחות הנקלטות בשלות/צעירות.

תסריט "הרחבה חיצונית חומשים" (עמוד 19) מציג תחזית בסיס עבור קליטת משפחות צעירות בלבד. התחזית הזו תושפע בממוצע בהתאם לבדיקת הרגישות להרכב המשפחות הנקלטות בעמודים 16-18.

 

3.7 שאלה : בניתוח הדמוגרפי שנעשה , מובאים הנחות תחלופה כפי שמופיעים בתמונה המצורפת - עמוד 5 בדוח.

אבקש לראות איך הנחות אלו עומדות מול נתוני אמת של 2018, עם התמקדות בגילאי ילדים ונוער.

תשובה (5.2.19) : נתוני תחלופה לשכבות גיל ילדים מופיעים בקובץ "שמשית נתונים דמוגרפיים 2017-2018" - לחצו כאן

 

3.8 שאלה : תודה על התשובה שפורסמה, אבל היא לא ברורה.

השבתם:

תשובה  (5.2.19) : מטרת העבודה הדמוגרפית אינה לספק תחזית למספר נפשות לפי שכבת גיל לכל שנה, אלא להצביע על מגמות רב שנתיות בולטות בשינוי הדמוגרפי שעוברת שימשית. לדוגמא: הדוח מראה את מגמת השינוי באחוז הנפשות לכל קבוצת גילאים 5 שנתית (0-4, 5-9, 10-14, 15-19) מתוך כלל האוכלוסייה - עמוד 19 בדוח.

אבל אני לא רואה דוח דומה בעמוד 19 ...

בנוסף , כדאי שנדע את מספר הנפשות החזוי ולא רק אחוזים כאשר אנחנו נערכים קדימה.

כמו כן תשובה שניתנה לשאלה לגבי מספר הילדים שהגיעו ועזבו ה 2017-2018 היא בעייתית:

"שינוי במספר הילדים 2017-2018:

בשנתיים האחרונות הצטרפו ליישוב 41 ילדים לעומת 37 שעזבו"

רבים מבין  37 ה"ילדים" שעזבו הם מעל גיל 18 - לא בדיוק ילדים ...

אודה לתשובתכם, שי

תשובה  (17.2.19) : תוצרי העבודה הדמוגרפית שהוגדרו היו תחזית לשינוי במספר התושבים הכללי והאחוז של כל קבוצת גילאים 5 שנתית מתוך כלל האוכלוסיה.

בעמוד 19 יש גרף שמראה את האחוז מכלל האוכלוסיה בשנת 2017 לעומת 2027 עם הרחבה בשלבים.

ללא הרחבה אחוז הילדים יהיה חצי לעומת המצב עם הרחבה. הנתון הזה נמסר ע"י הדמוגרף אחרי הגשת הדוח לפני שנה וחצי במפגשים עם הצוות והתושבים.

תשובה 3.2 עודכנה בשינוי מספר הילדים רק עד גיל 18.

 

4. פתרונות נוספים 

 

4.1 שאלה : ראשית רוצה להודות לכל מי שעמל בתחום זה לטובת כלל הישוב.

יחד עם זאת חשוב לציין שישנה שונות גדולה בין אופי ומיקום ההרחבה שהוצגו לפני ההצבעה בנושא לבין ההצעה (היחידה) שהוצגה ע"י הצוות המתכנן ולכן נדרש לפני שמתקדמים להוציא להצבעה מחודשת את ההרחבה באופן שהוצגה (שלדעתי לא נכונה עבור הישוב ופוטנציאל הנזק רב על התועלת) בדגש לשטחים המוקצים להרחבה, אופי הבניה (מדורגת) ומרכיבים נוספים.

נושא נוסף ..אולי חשיבה קצת שונה , שווה לדעתי למנות צוות אשר יבחן את היכולת של הישוב לרכוש אדמות פרטיות פוטנציאליות ולשלוט באופן מלא במיקום ובאיכלוס...כמובן בתמיכה של הועדות השונות כתנאי לרכישה .

רונן קדוש 

תשובה (10.1.19)  : ליישוב כאגודה שיתופית אין סמכות לרכוש אדמות. התושבים יכולים לרכוש אדמות רק בהתארגנות פרטית. לכן עבור היישוב ההצעה לא ישימה.

בנושא השונות הגדולה ראו תשובה 2.1. כדי שנוכל להתייחס, הצוות מבקש פירוט של השונות הגדולה לעומת מה שהוצג בצורה רשמית ופומבית לפני האסיפה והקלפי

 

4.2 שאלה לצוות הרחבה - האם נעשתה פנייה לבדואי בנחלים? מה דרישותיו?

תשובה (10.1.19) : נושא ביצוע עסקאות חליפין בין רמ"י לבין בעלי קרקעות פרטיות בתחום ה"קו הכחול" של הישוב, ואף מחוצה לו, נבחן ע"י רמ"י במהלך תקופה לא מבוטלת ואף, לטענת רמ"י, נוהלו משאים ומתנים שונים מטעמו עם חלק מבעלי הקרקעות הללו, שלא צלחו לבסוף, בעיקר בגלל תג המחיר הגבוה שביקשו הפרטיים מרמ"י עבור החליפין. כבר במהלך ישיבת העבודה הראשונה שקיים צוות ההרחבה עם רמ"י הובהר לנו, בצורה חד-משמעית, כי לאור הנ"ל רמ"י אינו מעוניין יותר בביצוע עסקאות חליפין ומשכך, גם התכנון של חלופות התכנון שתיבחנה על-ידו הינו בעיקרו על קרקעות בבעלות המדינה ולא בבעלות פרטית (או לפחות בקרקעות שלמדינה יש בה רוב מבחינת יחס הבעלות). 

 

4.3 שאלה : ראשית לכל ברצוני להודות לצוות ההרחבה שעמל במשך תקופה ארוכה על ההצעה שהובאה לידיעת הציבור אך לפני כשבועיים.

נראה לי שההצעה הפתיעה רבים, ואני בכללם. גם בשל המיקום שנועד לביצוע ההרחבה, גם בשל כמות הבתים המתוכננת וגם בשל הצפיפות המתוכננת, שלא מתאימה לאופי הישוב ויהפוך את השכונות החדשות לנבדלות באופיין וצורתן מהישוב כולו. אני מבין את הצורך בהרחבה על רקע הרצון להצעיר את הישוב, ומציע אלטרנטיבה שלא תפגע לא בנוף, לא בתושבים, ולא במרקם הישוב. הרחבה יישובית  של עוד בתים כפי שמוצע עכשיו יגדיל את הישוב מעבר לגודל הרצוי לנו, ונהפוך לשכונה עירונית במקום קהילה אינטגראלית.

הפתרון הוא בהרחבת מצאי הדירות המשניות להשכרה. זאת על ידי בניה של דירות למגורים נפרדים בקומה שנייה. יש לישוב אישורי בניה כאלו לעוד 200 דירות.

דירות כאלו מתאימות לזוגות צעירים בתחילת דרכם,  שרוצים לבחון חיים בישוב כשלנו.

בטווח של 10 שנים יתחילו להתפנות בתים למכירה. זה השלב שהמשפחות הצעירות יגיעו ליכולת של רכישת בית גדול,  ולצורך מבחינת התרחבות המשפחה. זאת ההרחבה הפנימית הנכונה, מדירות משניות בשכירות לרכש בתים שמתפנים למכירה.

לפני שמתחילים מהלך שיפגע באופי הישוב ובמרקם הקהילתי, אולי פגיעה בלתי הפיכה, רצוי לבדוק בסקר מתיישבים מה מצאי הדירות הקטנות להשכרה (או למכירה ), מה הנכונות של המתיישבים לבנות יחידות דיור בקומה שנייה להשכרה או למכירה בטווח של 2-5 שנים קדימה, ולפי התוצאות להבין אם יש להרחבה כזאת (הרחבה אנכית) סיכוי לביצוע והאם היא תפתור את הבעיה הדמוגראפית, שהיא שורש הבעיה שאנו מנסים לפתור. 

בברכה, ניצן אפל

תשובה (10.1.19)  : האפשרות של הרחבה פנימית באמצעות הוספת יחידות דיור במגרשים הקיימים נבחנה לעומק ע"י הצוות והעבודה הדמוגרפית. משהגענו למסקנה כי לא ניתן לפתור את הבעיה הדמוגרפית רק באמצעות הרחבה פנימית הוחלט לבחון את האופציות להרחבה חיצונית.

אנו מפנים לפרקים "תחלופה", "ילודים למשפחות נקלטות" ו "שוכרים" בעבודה הדמוגרפית (עמודים 5-6).

לסכום, קצב הוספת יחידות דיור בבתים הקיימים נתון לשיקולים אישיים של כל תושב ולא ניתן לשליטה. גם עלייה בקצב החלפת ידיים של בתים קיימים (כיום כ-5 בשנה, התחזית הניחה עליה עם השנים עד 15 לשנה) לא תשפר מהותית את המצב, כיוון שהבתים הגדולים והיקרים קולטים משפחות "בשלות", שלרוב לא ילדו ילדים נוספים ביישוב. התהליכים המתוארים נלקחו בחשבון בתחזית של תרחיש "עסקים כרגיל" ללא הרחבה. 

 

4.4 שאלה : לפני כשנתיים אושרה בנייה לגובה בקיבוץ מעגן מיכאל (מצ"ב חלק מהכתבה)

לדעתי יש לבחון גם גישה זאת להרחבה בשמשית וזאת לאור הקשיים הרבים בזמינות הקרקעות להרחבה.

מיותר לציין שבשטחי מדרונות תלולים, בנייה רב קומתית הוא הפתרון הנכון לכך. חלק מהדירות יהיו מעל מפלס הכביש וחלק יהיה מתחתיו.  גם בשטח רגיל מומלץ לאמץ בנייה רב קומתית כפי שמתוכננת במעגן מיכאל.

היתרונות לכך הם רבים ביותר, ואת החל מעלות נמוכה יותר של הבנייה לתושבים העתידיים וזאת גם ברכיבי התשתית השונים (כבישים ושבילים,חשמל, מים, ביוב ועוד...)

יש חשיבות רבה לגישה זו המשמרת את השטחים הפתוחים ואת היערות הסובבים את שמשית.   במידה ושמשית תאמץ גישה זאת להרחבה - קרוב לודאי שתאומץ גם ברבים מישובי הצפון ובכך נשמור על שטחים פתוחים ומוריקים לדורות הבאים.

אפי בן יוסף

תשובה (17.1.19)  : ראו שאלה 6.2 

 

4.5 שאלה : שלום רב, אנו זוג צעיר ומתגוררים בשכירות בישוב.

אני רואה את המתחולל בישוב סביב נושא ההרחבה חבל לנו מאוד לראות את הישוב נקרע . אנו מבינים את הצורך בשימור מערכות החינוך וכהורים לילדים של הגנים חשוב לנו נושא זה.

מדוע במקום להכנס למאבק מול עשרות תושבי הרחובות ההקפיים לא יוזמים בניה פנימית?

במפה שצילמתי מספר הטלפונים סימנתי מיקומים הגיוניים ואפשריים לבניה של עוד 28 יחידות דיור לפחות - מגרשים של 500 מ"ר , במידה ויחולקו ניתן לבנות אף יותר.

מספר כזה של דירות שיאוכלסו על ידי צעירים יתן את האוויר הנדרש לשנים הקרובות לדעתי.

ממה שהבנתי מאנשים בישוב בחלק מהמקומות היה תכנון בניה במקור.

לדוגמא באזור הגן הציבורי בין רחובות ברקת וגזית - לפחות 2 בתים.

ברחוב שוהם היה מתוכנן גן לפי מה שהבנתי וכעט יש גבעה קרחת -מקום לפחות ל 3 בתים.

ברחוב נחלים קבלן מתכנן לבנות 10 יחידות .

וכו.

סימנתי במפה מיקומים שנראים אפשריים.

אני לא בתחום התכנון או בניה כך שיתכן ולא מדובר ברעיונות ראליים .

אבל במידה וניתן לבצע בניה זו הי בטח תהיה מהירה יותר מבתי ההרחבה וכך תזרים אוויר למערכת החינוך לגיל הרך.

תושבת הגרה בשכירות.

תשובה (17.2.19) : השטח ברחוב נחלים הוא פרטי. בעל הקרקע מקדם בנייה של 10 יחידות.

שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ) אינם מיועדים לבנייה.

הפוטנציאל לבניה בתוך הקו הכחול נבדק ע"י האדריכל והסתכם במספר בתים בודדים, שלא יכולים לספק תרומה משמעותית להבאת אוכלוסיה צעירה.

בכל מקרה, כדי להביא לשינוי דמוגרפי נדרש להוסיף יחידות דיור חדשות לאורך שנים במנות. הוספת יחידות חד פעמית בתוך הקו הכחול ללא תוספת חיצונית לא תספק פתרון ארוך טווח.

 

5. שיקולי רמ"י לבחירת שטחים לבנייה

 

5.1 שאלה : מדוע היער ליד הבריכה לא למגורים בעוד היער בהיקפי כן מיועד למגורים ? 

תשובה (17.1.19)  : תשובת האדריכל: 

היער ליד הבריכה סומן כמתחם לבדיקה ועלו ממנו מספר בעיות:

א. הוא איננו נכלל ביעוד ישוב כפרי בתכנית המתאר המחוזית (תמ"מ/ 9/2).

ב. איזור זה מרוחק מעט מפנים הישוב וכך נוצרת הרחבה שאיננה קשורה בצורה הדוקה לישוב עצמו (אינה צמודת דופן).

ג. המקום מופיע בתכנית המתאר הארצית ליערות (תמ"א/ 22) בתור יער נטע אדם קיים.

מלבד סיווג זה, בשני סיורים שערכנו במקום התרשמנו עמוקות מערכי הטבע והנוף שיש בו.

בראייתנו, שמשית מציעה בין היתר את הערכים האלו למי שבחר לגור בה ונראה לנו לא נכון

להרוס דווקא את הנוף הזה בעיקר כשיש חלופות אחרות.

היער ההיקפי שונה בהיבט זה מהיער שליד הבריכה מכיון שהוא צמוד דופן לישוב הקיים. נכון שבחלקו יש גם ערכי טבע גבוהים אולם בהשוואה בין שני היערות העובדה שהיער ההיקפי צמוד דופן נותן הצדקה גדולה יותר לתכנון בו מאשר במתחם ליד הבריכה.

כך אנו רואים את זה ויתרה מכך, לשכת התכנון מקדשת את עניין צמידות הדופן כמעט בכל תכנית שאנו מקדמים וסביר להניח שהיה קושי להעביר הרחבה שאינה עונה להגדרה זו.

 

5.2 שאלה : 

א. מהו מתחם G ? 

ב. במקרה שמחליטים לבנות במתחם G האם שמשית רוכשת את השטח ובונה? 

תשובה (10.1.19)  : 

א. מיקום שטח G מופיע במצגת שהוצגה ע"י רמ"י - שקף 26

ב. אם יוחלט לבנות בשטח G, המגרשים ישווקו ע"י רמ"י לתושבים החדשים.

 

5.3 שאלה : הועלתה בקשה לבחינה מחדש של נושא הבעלויות על הקרקע במתחם G  

תשובת האדריכל (17.1.19) : 

מתחם G מורכב מכמה חלקות בגוש 17856 :

חלקות: 4,139,145 בבעלות רשות הפיתוח (כלומר מדינה).

חלקות 2,5 בבעלות מעורבת מדינה ופרטיים (מושעא).

בבואנו לבדוק את ההרכב בתוך החלקות המעורבות ( 2,5 ) גילינו כי בחלקה 2 יש 88% מדינה ו 12% פרטיים ובחלקה 5 יש 31% מדינה ו 69% פרטיים.

בסיכום כולל של כל מתחם G מדובר על 33% פרטיים ו 67% מדינה (לסוגיה).

 

5.4 שאלה : איך מייעדים קרקע משותפת של מדינה ופרטיים לבניה.

( איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים)? השאלה מתייחסת לשטח G.

תשובה (10.1.19 ) : המגרשים בקרקע מחולקים בין המדינה והשותפים הפרטיים לפי החלק היחסי של כל אחד מהם בבעלות המשותפת לאחר הקצאת שטחים ציבוריים. לדוגמא: אם בשותפות של מדינה (80%) ופרטיים (20%) הקרקע תחולק ל-20 מגרשים לאחר הקצאת שטחים ציבוריים, אזי המדינה תקבל 16 מגרשים והפרטיים 4 מגרשים. 

 

5.5 שאלה : 

מה נחשב צמוד דופן? האם בצמוד לקו כחול? אם כן אז חלופת היער הצפוני היא צמודות דופן.

או שמא צמוד דופן זה רק צמוד לבתים קיימים בפועל? והאם צמוד רק לבתי מגורים? או שגם צמוד מבני ציבור שצ "פים וכ"ו נחשב צמוד דופן

תשובת האדריכל (17/1/19)  : אין הגדרה בחוק למהו צמוד דופן. הרעיון הוא להצמד ככל הניתן לישוב הקיים לבתים, –

למבני ציבור, לשצ"פים שלו פחות קריטי למה נצמדים. -

כשבאים לבחון את שמשית ומשווים בין היער הצפוני ובין החלופות המוצעות עולה באופן

מובהק כי החלופות המוצעות הינן צמודות דופן בצורה משמעותית הרבה יותר מהיער הצפוני.

 

5.6 שאלה : האם במתחם E מתוכננת שורת בתים אחת?

תשובת האדריכל (17.1.19)  : מתחם זה נמצא בתחומי תמ"א/ 22 ביעוד יער נטע אדם קיים.

מתחם E שהוצע בשיתוף הציבור נמצא כמעט כולו בתחומי כתם הישוב בתמ"מ, כלומר מיועד לבנייה.

לפי התכנון המוצע אנו חושבים שיש לתכנן שם 2 שורות מגורים משני צידי כביש תחתון לרח' יובלים. אין הצדקה לתכנן כביש שישרת רק שורת מגורים אחת.

 

5.7 שאלה : מדוע מתחם C נפסל? מבקש לבצע בדיקה נוספת.

תשובת האדריכל (17.1.19) :

ניתן לבדוק זאת אולם הקושי הוא בחיבור בין מתחם זה לבין הישוב שכן יש הפרשים טופוגרפיים משמעותיים.

 

5.8 שאלה : לאור הגדרות הבניה המאוד מפורטות ומגבילות בזמן הקמת הישוב ומה שבפועל נבנה פה עם השנים. מי יוכל לערוב לנו שהמפלסים וההגדרות הללו (תב"ע למשל) לא ישתנו עם השנים עקב צרכים דמוגרפיים/מוניציפליים כאלה ואחרים שנוטים באופן טבעי להשנות ולהתפתח עם השנים...? 

תשובה (17.1.19) : אנחנו כרגע בשלב התבע. לאחר אישור התכנית יחל שלב של תכנון מפורט שבו תהיה תכנית בינוי לכל המתחם עם פירוט סעיפי בינוי, חתכים בניצב לרחוב וזאת כדי לראות ולבדוק את ההשפעות של הבינוי החדש על הבינוי הקיים. לא ניתן יהיה למשל לקדם תבע פרטית לתוספת קומות בלי להתייחס לתכנית הבינוי שהינה סטאטוטורית.

 

5.9 שאלה : בתכנית האב של הצוות הדמוגרפי בעקבות פגישה עם רמ"י ב- 4/17 נכתב:

"רמ"י אינה מתכוונת לעסוק בשינוי ייעוד לשטחים בבעלות פרטית וכן לא להכנס להפקעת קרקעות או עסקאות חליפין, אלא לבחון את הפוטנציאל התכנוני הקיים לביצוע הרחבה בשטחים בבעלות המדינה הסמוכים ליישוב".

 

1. כיצד קביעה זו מתיישבת עם תשובת האדריכל מיום 17.1.19 לשאלה 5.3-5.4 ולפיה:

 

"מתחם G מורכב מכמה חלקות בגוש 17856 :

"חלקות: 4,139,145 בבעלות רשות הפיתוח (כלומר מדינה).

חלקות 2,5 בבעלות מעורבת מדינה ופרטיים (מושעא).

בבואנו לבדוק את ההרכב בתוך החלקות המעורבות ( 2,5 ) גילינו כי בחלקה 2 יש 88% מדינה ו 12% פרטיים ובחלקה 5 יש 31% מדינה ו 69% פרטיים. בסיכום כולל של כל מתחם G מדובר על 33% פרטיים ו 67% מדינה (לסוגיה).

5.4 שאלה  איך מייעדים קרקע משותפת של מדינה ופרטיים לבניה.

( איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים)? השאלה מתייחסת לשטח G.

המגרשים בקרקע מחולקים בין המדינה והשותפים הפרטיים לפי החלק היחסי של כל אחד מהם בבעלות המשותפת לאחר הקצאת שטחים ציבוריים. לדוגמא: אם בשותפות של מדינה (80%) ופרטיים (20%) הקרקע תחולק ל-20 מגרשים לאחר הקצאת שטחים ציבוריים, אזי המדינה תקבל 16 מגרשים והפרטיים 4 מגרשים".

2. לנוכח העובדה שלפרטיים יש 33% מכלל השטח כמה יחידות/מגרשים הם יקבלו והאם לכך התכוון הצוות הדמוגרפי כאשר ביקש לבצע שינוי דמוגרפי?

תשובה (5.2.19) : מכיוון שהאדריכל הניח בטעות שחלוקת הבעלות בחלקה 5 זהה לחלוקה בחלקה 2, הצוות ביקש לבחון מחדש את החלופה של מתחם G.

 

5.10 שאלה : מה אחוז הקרקע הפרטית במתחם E ?

תשובה (5.2.19 ) : השאלה הופנתה לאדריכל. נפרסם את התשובה לכשתתקבל.

 

5.11 שאלה : לפי אילו קריטריונים בחר צוות ההרחבה את מתחמים B, E, F, G ?

תשובה (5.2.19) : המתחמים שהוצגו לציבור אינם תוצאה של בחירת הצוות, אלא המלצה של רמ"י והאדריכל מהתהליך הבא:

שמשית מוקפת רצועת שטחים, שתחומה בקו האדום, בהם ניתן לבנות הרחבה חיצונית לפי תוכנית המתאר המחוזית. האדריכל התבקש לבחון את מידת התאמת כל השטחים בבעלות מדינה (חלקית או מלאה) בתוך הרצועה הזו ובתןך היישוב (קו כחול) למימוש הרחבה. השטחים נבחנו לפי פרמטרים של בעלות, ייעוד קרקע, ערכי טבע, דרכי גישה, טופוגרפיה, קו מתח גבוה, ניקוז נחלים, גאומטריית שטח, ויחס לפנים היישוב.

לאחר פסילה של חלק מהשטחים ע"י האדריכל ומתכנן המחוז, שלא עברו לדעתם תנאי סף לאישור של מוסדות התכנון, נותרו מתחמים B, E, F, G כמתאימים לבניית הרחבה.

 

בעקבות הערות הציבור לחלופות שהוצגו ע"י האדריכל, הצוות ביקש לבחון מחדש חלופות שנפסלו וכאלו שנכללו בהצעה.

 

5.12 שאלה : מדוע לא הוצעו חלופות שאינן צמודות דופן כפי שנעשה ביישובים אחרים?

תשובה (5.2.19 ) : הגישה התכנונית הקיימת כיום במוסדות התכנון אינה מאפשרת עוד פיתוח של הרחבות ישובים ללא צמידות דופן, והיא מיושמת גם ביישובים אחרים. בקובץ "הרחבות בישובי המועצה" מופיעות תוכניות ההרחבה של תמרת, גבעת אלה ועדי. בעדי מבנה היישוב ייחודי בכך שנבנה ב-3 גושים נפרדים, והבנייה החדשה נפרסת ממרכז היישוב, כדי לחבר את הגושים לגוש אחד.

מעבר להוראות מוסדות התכנון, שמשית מוקפת ברצועה מוגבלת של שטחים פוטנציאלים להרחבה (הקו האדום), שבכדי לממש את בניית כמות היחידות המבוקשת, מחייבת בנייה צמודת דופן. יחד עם זאת, הצוות ביקש מהאדריכל לבחון תכנון שטח הפרדה מקסימלי מהבתים הקיימים בכל אחת מהחלופות במגבלות הקיימות.

 

5.13 שאלה : 

מדוע נפסל השטח המסומן בעיגול ירוק?

תשובה : (17.2.19) : השטח נפסל ע"י האדריכל מהסיבות הבאות:

1. שטח מיוער בעל ערכיות נופית

2. השטח אינו מיועד לבנייה לפי התמ"מ

3. בעיית נגישות

4. לחלקו אין מרחק מינימלי מקו מתח גבוה

 

6. אופי הבנייה ודרכי הגישה 

 

6.1 שאלה : הועלתה בקשה במפגש עם נציגי רמ"י לקבלת תאור יותר מפורט של אופי הבנייה במתחמים שהוצגו לציבור. מתי אתם מתכוונים להציג זאת?

תשובה (3.1.19) : הצוות פועל מול נציגי רמ"י להצגת תוכנית להמחשה בלבד של הבנייה במתחמים שהוצעו.

 

6.2 שאלה : מה יהיה אופי הבינוי, צפיפות וגובה ? 

תשובת האדריכל (17.1.19)  :

על פי תכנית המתאר הארצית (תמ"א/ 1/35) הצפיפות צריכה להיות 3.5 יח"ד/דונם אולם לשכת התכנון בדיון מקדים על תכנית זו (דיון על עצם ההרחבה) דרשה להעלות את הצפיפות ל 4 יח"ד/דונם. זהו נתון בסיס איתו לא ניתן להתווכח או לשנות (ויש שיגידו שיש לברך שלא ביקשו צפיפות גבוהה יותר כפי שקורה במקומות אחרים בעלי אופי דומה).

הצפיפות הזו הינה ממוצעת מה שאומר שניתן במקומות מסויימים ליצור צפיפות נמוכה יותר על חשבון מקומות אחרים בהם תהיה צפיפות גבוהה יותר.

לאור שיחות עם צוות ההרחבה הבנו שיש מקום ליח"ד קטנות עבור משקי בית קטנים (זוגות צעירים/אזרחים ותיקים) ולכן יהיה מקום לצפיפות של 5-6 יח"ד/דונם. מהצד השני הדבר יאפשר צפיפות של 2-3 יח"ד/דונם באזורים אחרים.

אופי הבינוי במגרשים בהם מתוכננות 5-6 יח"ד/דונם הוא של בנין משותף. מכיון שיש איזורים משופעים בהרחבה המוצעת, אם מתכננים בהם בצפיפות זו ניתן ליצור מבנים מדורגים בהם נהנים התושבים מגינה/מרפסת או גם וגם ובחלק מהמקרים גם עם כניסות נפרדות לחלק מהיחידות.

אופי הבינוי במגרשים בהם מתוכננות 2-3 יח"ד/דונם הוא של בית דו משפחתי או קוטג' טורי.

מעבר לזה קשה להתייחס לנושא כעת. בחינת בינוי וגבהים מעמיקה יותר מצריכה אזורי תכנון מוגדרים, יצירת חלופות לגדלי מגרשים ולצפיפות בהם ובהתאם לכך בחינת הבינוי לעומק.

 

6.3 שאלה : האם ניתן לצמצם השפעת אתר הבניה על חיי היום יום? האם ניתן לאפשר דרכי גישה לאתר הבניה שלא דרך היישוב?

תשובת האדריכל (17.1.19) :

אלו סוגיות שקשה להתייחס אליהן לעומק כרגע ונכונים לבדיקה מעמיקה בעיקר בשלב התכנון המפורט.

יחד עם זאת, ניתן להכניס בהוראות התכנית סעיפים המדברים על צמצום ההשפעות ויצירת דרכים ארעיות בזמן הבניה.

 

6.4 שאלה : הרחובות הצרים שהיום הם ללא מוצא יהיו צינור מוביל להמון יחידות דיור, איך תשתית הכבישים והחניות ישאו את עצמם? האם יש כוונה להרחיב את הרחובות הקיימים?

תשובת האדריכל (17.1.19)  :

באופן כללי יועצי התנועה אשר בחנו את התכנית ציינו שמס' יח"ד הצפויות להתווסף אינה כה משמעותית למרות מה שנדמה. הרחובות המובילים לכל המתחמים שאנו ציינו כמועדפים לתכנון יכולים לשאת בעומס הצפוי כי הם נבנו ע"פ תקן ובו יש מסעה בגודל תקני לכל כיוון. לא ניתן להרחיב את הרחובות האלו למעט תיקונים נקודתיים שיידרשו בהמשך לתכנון המפורט.

אנו ציינו ארבעה מתחמים שונים המומלצים לתכנון על ידינו (B, E, F,G) כך שלא מדובר ב 250 יח"ד המתבססות על אותה דרך פנימית (נכון שכולם מתנקזים בסוף לכניסה/יציאה מהישוב אבל זה סיפור אחר). בשני המתחמים המזרחיים שהומלצו לתכנון ( F , G ) אנו יכולים ליצור רשת כך שיהיו 2-3 כניסות/יציאות להרחבה המוצעת ולא כל תושבי ההרחבה יסעו דרך כביש פנימי אחד. הדבר שונה במתחם הצפוני ( B ) ובמתחם הדרומי ( E ) אשר יש להם חיבור יחיד עם הכבישים הקיימים בישוב אולם במקומות אלה לא צפויות יחידות דיור רבות )(כ-50 יח"ד בכל מתחם).

החניות במגרשים החדשים יהיו בתוך תחומי המגרש כך שהם לא אמורים להעמיס על הרחובות הקיימים. ברחובות החדשים המתוכננים יהיו מה שמכונה "חניות אורחים".

 

6.5 שאלה : האם היום, לאחר שנה של עבודה, ברור שההרחבה תהיה צמודת דופן ומפוזרת מסביב ליישוב כך שתיפגע באיכות החיים של התושבים הוותיקים?

תשובת האדריכל (17.1.19) :

הגישה התכנונית הקיימת כיום במוסדות התכנון אשר אינה מאפשרת עוד פיתוח

של הרחבות ישובים ללא צמידות דופן. בנוסף בראייתנו, גם מהבחינה התכנונית הדבר נכון. עדיף להצטמצם וליצור ישוב קומפקטי, הליך, נגיש ומחובר חברתית מאשר שני גושים לישוב אשר הקשר ביניהם רופף.

ע"פ מרחב החלופות המוצע כרגע, אם תתבצע הרחבה אזי כל שלב בה יהיה צמוד דופן.

 

6.6 שאלה : האם היום, כאשר ברור שההרחבה אם תהיה תהיה צמודת דופן והגישה תהיה דרך הרחובות הקיימים יש כוונה להרחיב את הרחובות הקיימים היום שיהיו דרכי גישה לרחובות ההקפיים והאם יש כוונה שהחיבור יהיה דרך שצ"פים שקיימים היום?

תשובת האדריכל (17.1.19) :

בנושא הרחבת רחובות - ראו שאלה 6.4.

בנושא דרכי גישה:

למתחמים B,E - כן.

למתחמים G , F - לא אלא דרך מערכת הכבישים.

חשוב לציין שבכל החלופות אנו דואגים להמשיך צירים ירוקים הקיימים בישוב ולא לקטוע אותם.

 

6.7 שאלה : מדוע נדרשת צפיפות גדולה כל כך של יחידות הבינוי והאם זה לא ייצור אופי של שכונות "סלאמס" ?

האם היחידות הקטנות שעתידות להיבנות בהרחבה לא יימשכו אליהן בעליל אוכלוסייה מוחלשת כלכלית ?

תשובת האדריכל (17.1.19) :

בעניין מדוע נדרשת צפיפות גבוהה יותר ראו תשובה לשאלה מס' 2 .

החשש מיצירת אופי של שכונת "סלאמס"  יכול להפתר בקלות בסוג הבינוי.

4 יח"ד/דונם מתורגמות בשטח לבית דו משפחתי על מגרש של חצי דונם.

5-6 יח"ד/דונם מתורגמות בשטח לבית משותף אך בשל הטופוגרפיה הבינוי יכול להיות כזה שלכל יחידה תהיה גינה/מרפסת או גם וגם וייתכנו גם כניסות פרטיות.

אנחנו סבורים שהבינוי המוצע איננו "סלאמס" בכלל ולא ימשוך אוכלוסייה מוחלשת. מערכת שירותי הציבור המעולים ששמשית מציעה, תדמית הישוב והמחיר של יח"ד בה ככל הנראה ימשכו אוכלוסיה חזקה שלרוב מתחזקת ושומרת על המבנים.

כמו שציינתי בתשובות קודמות הצורך ביחידות קטנות עלה מתוך צוות ההרחבה על מנת שיהיו יח"ד המתאימות למשקי בית קטנים. הדבר נכון גם לאזרחים ותיקים שאינם רוצים/צריכים בית גדול עוד אך מעוניינים להישאר בישוב ובנוסף הדבר נכון גם למשפחות צעירות אשר אינן צריכות וגם אינן יכולות לשלם על יח"ד גדולה.

 

6.8 שאלה : האם ניתן ליצור מצב בו בין שורת הבתים האחרונה הקיימת לבין בתי ההרחבה יחצוץ שטח ירוק (שצ"פ/שפ"פ) ולא כביש ?

תשובת האדריכל (17.1.19)  :

אנו רואים בזה חלק מעקרונות התכנון.

 

7. שיווק מגרשים בהרחבה : 

 

7.1 שאלה : האם לאחר שנה של עבודה ידוע האם ניתן להשפיע על השאלה מי יהיו התושבים החדשים או שמי שירבה במחיר יזכה במגרש?

תשובה (10.01.19)  : הכוונה המוצהרת של תהליך ההרחבה הינה כי התושבים החדשים שיגיעו וייקלטו בשמשית יהיו בעיקרן משפחות בעלות ילדים/פוטנציאל ילודה, על-מנת לגרום להצערת חתך הגילאים הקיים כיום בישוב, שינוי המרקם ההומוגני שלו והזרמת "דם חדש" למערכות החינוך/הציבוריות שבו. יעד זה ניתן להשיג לשיטת רמ"י והמתכננים באמצעות יצירת תמהיל של בניית דירות קטנות יותר, על מגרשים קטנים יותר, ובצפיפות גבוהה יותר, באופן שיוזיל את עלותן ויגרום להן להיות ברות השגה למשפחות היעד כנ"ל.

באופן עקרוני, נכון להיום, הזוכה במגרש לבניית יחידת דיור יהיה בשיטת כל המרבה במחיר (בהתאם למחיר מטרה שייקבע במכרז רמ"י), אך עם זאת בכפוף להחלטות רמ"י ככל שיהיו בתוקף בעת שיווק המגרשים בהרחבה לעניין הקצאת חלק מהם לבני המועצה (ראו שאלה 7.3) . 

 

7.2 שאלה : האם יש דרך לוודא שלא יקרה אצלנו מה שקרה בעפולה ובכפר ורדים שם זכו ערבים רבים במגרשים במכרז דומה של המנהל.

תשובה (10.01.19)   : ראו שאלה 7.1 

 

7.3 שאלה: בפגישה האחרונה עם התושבים נאמר שהוחלט על שינוי ביחס למכירת מגרשים בהרחבה לתושבי היישוב. לא ברור לי מהו השינוי. מבקשת לקבל הסבר.

תשובה (10.01.19) : החלטה 1571 של רמ"י שהתקבלה באוקטובר 2018 (מצורפת) המגדירה את אחוז המגרשים שישווקו לבני המקום (אנו אזור עדיפות לאומית ב', ראו סעיפים 4.3-4.5):

4.3 באזור עדיפות לאומית ב', בהתאם להגדרה בהחלטת מועצה מספר 1443 או כל החלטה אחרת שתבוא  במקומה, יוקצו לבני המקום עד 40% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד. על אף האמור, כהוראת שעה עד ליום 31.12.2019 , באזור עדיפות לאומית ב', כאמור, יוקצו לבני המקום עד 50% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד.

בני המקום: תושבי עמק יזרעאל

7.4 

שאלה :

1. האם נוכל להשפיע על זהות הרוכשים (כפי שהתקיים בעבר כשאנו נכנסנו ליישוב)?

2. האם יוקצו בתים לתושבים הוותיקים ולבנים ממשיכים אם כן בכמה אחוזים מדובר?

3. האם יינתנו תנאים מועדפים לרכישת מגרשים ע"י בנים ממשיכים?

4. האם מתוכננים פיצויים לתושבים שנפגעים ישירות מהבנייה בסמוך לבתיהם? בשטחים אשר מלכתחילה תוכננו להיות שטחים ירוקים . (בחירת המגרש התבססה על כך) .

משפחת פרץ

תשובה (17.1.19) : 

1. עפ"י המצב החוקי הקיים ולמעשה משנת 2011 (חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א-2011), הרי שלשמשית אין זכות לקיים ועדת קבלה עצמאית משלה, שכן היא אינה עונה על התנאי ולפיו: "מספר בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, אינו עולה על 400".  כידוע, בשמשית קיימים מיומה הראשון 554 בתי אב. בנוסף ראו שאלה 7.1.

2. ראו שאלה 7.3

3. לא יינתנו תנאים מועדפים לבנים ממשיכים.

4. באופן עקרוני, תושב שערך המגרש שלו ירד כתוצאה מאישור התכנית החדשה של ההרחבה במוסדות התכנון, זכאי להגיש תוך 3 שנים ממועד פרסומה לתוקף, תביעת פיצויי ירידת ערך נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה יזרעאלים, בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבניה.